מי שרואה /שומע חדשות לעיתים קרובות נתקל בהכרח במסעות ההפחדה וניסיונות החרדה שמחדירים לנו דרך האוזניים והעיניים. ההפחדות העיקריות כמובן הן מאוייבים רחוקים וגם קרובים, הם לא צפויים ומאד מסוכנים שעלולים בכל רגע להתפוצץ, לדקור, לירות ולשלוח טילים ולהשמיד את כל תושבי ארץ ישראל. כמעט כל כתבה חדשותית מבשרת לנו בשורות אלימות כאלה או אחרות. פיגועים, אונס, שודים, מלחמות פשע וכו.

החדרת מסרים מעוררי חרדה לא נגמרת רק במהדורה עצמה אלא ממשיכה בזמן הפרסומות. לדוגמא פרסומות של חברות ביטוח בדרך כלל מציגות תאונות דרכים שהן בין פציעה קלה לנוסע לפגיעה חמורה ברכב , או תאונות עבודה שהן די נפוצות בקרב עובדי הכפיים. דוגמא נוספת לפרסומות מלחיצות אלו הפרסומות של חברות התרופות, פרסומות על חיסונים נדירים מצד אחד ומצד שני פרסומות על תסמינים שכיחים  כמו כאב שיניים, כאבי ראש, כאבי מחזור, פטריות וגינליות ופטריות ברגליים. כמובן לבעיות עיכול כמו צרבות , עצירויות ושלשולים כאבי מפרקים ועוד.

בפרסומת אחת קונים רכב ובשנייה קונים ביטוח רכב, בפרסומת אחת קונים מזון מתועש ורעיל ובשנייה קונים כדור נגד כאב ראש. בפרסומת אחת קונים בשר ובשנייה קונים תרופות לשמירה על זקפה. בפרסומת אחת משדרים סקס פרוץ ובפרסומת אחרת משתמשים בגלולה שאחרי. בפרסומת אחת מוכרים פיצה ובשנייה מוכרים משחה נגד פטריות. נותנים פתרונות סרק לבעיות שווא ומי שאוכל את זה זה אנחנו, או לפחות ההורים שלנו ומי שאוהב אותנו, ואז נותן לנו.

יש משפט בשיר של מרגול הגדולה "רק שמור אותי מאוהביי ומשונאי אשמר בעצמי" שחקוק לי בזיכרון כמשפט שלא יצא לי להרחיב עליו את החשיבה עד עכשיו. הייתי רוצה להרחיב את הכתיבה על הנושא הכאוב הזה ברשותכםן. הוא נושא כאוב כי מדובר כאן במי שאוהב אותי. אז מי אוהב אותי? ולמה אני צריך שישמרו אותי מפניהם? ובכן אמא שלי היא הראשונה שאהבה אותי, הרבה לפני שהתחלתי לאהוב את עצמי. אני מניח שגם אחי ואישתי אוהבים אותי (אבא ז"ל אהב) ועוד כמה חברים טובים לאורך השנים אבל את עיקר האהבה וההתמדה לאורך השנים אני מוצא אצל אימי היקרה.

תמיד הסיתו את תשומת ליבנו מהסכנה שמחבקת אותנו באהבה אל הסכנה שמאיימת במרחק. בצפייה לאחור על חיי אני יכול להגיד שמי שפגעו בי הכי הרבה היו דווקא אלה שהיו הכי קרובים אליי.  כבר אחרי הלידה אמא ואבא שלי הסכימו שידקרו אותי במחט ושיחדירו לגופי חיסונים שהם לא יודעים מה הם מכילים, הם הזמינו ואפילו תרמו מכספם למישהו שיחתוך לי חלק מבשרי כבר בגיל 8 ימים. הם ושאר הקרובים האכילו אותי במוצרי חלב שגרמו לי לדלקות גרון ולשלשולים חריפים. האכילו אותי בממתקים מלוחים ומתוקים ובשאר המזונות הרעילים עד שהתרגלתי לסבול מכאבי בטן. אלו רק דוגמאות מעטות לאלפי המצבים בהם נפגעתי מאחי, חברים, דודים ועוד אוהבים נוספים.

אמא באהבתה וברצונה לעשות כל מה שביכולתה והבנתה להעניק לילד שלה, לרוב הולכת שולל אחר מקור ההפחדה, המפחידים עם הפתרונות המיידיים. הולכת שולל אחר עדר של נותני ממתקים לפיצוי ילדים למען השקט הטוב. הולכת שולל אחר רפואת שיניים שמקובעת בשיטותיה ויוצרת נזקים נוספים בשיניים. הולכת כמעט בצורה עיוורת אחר רפואה אוטומטית שנותנת אנטיביוטיקה לדלקות  חוזרות ונשנות. וכמובן אחר חברות ואמהות טועות נוספות שממליצות המלצות שמבוססות פחד או נוחות.

תפקידה של האם, לא סתם הוא התפקיד המלחיץ ביותר שיש לבני האדם, לא סתם רוב האמהות הן היסטריות בטיפול ילדיהן (גם הרבה לפני ההריון). אמא היא זאת שעליה מוטל תפקיד טבעי של הזנת תינוקה ושמירה עליו ועל בריאותו. תפקידה כולל גם חינוך בעזרת יכולת דיבור מופלאה ומפותחת שיש לנשים לעומת גברים (לא בהכללה כמובן). לכן חשוב שהידע שאותו תעביר האמא לילדים שלה יהיה מבוסס על אהבה ולא על פחד. יהיה מבוסס על אמת טבעית ולא על שקר של דת הכסף. יהיה מבוסס על הקשבה עמוקה לצרכים שלה ושל סביבתה.

אני לא יודע אם אפשר למנוע פגיעה מאלה שאוהבים אותנו כשאנחנו חסרי יכולת (תינוק או נכה/קשיש) אבל אני בטוח שאפשר לסלוח לאלה שפגעו בנו עקב חוסר מודעותם ולשנות את ההרגלים המזיקים שהטמיעו בנו בכוחות עצמינו, אם יש לנו את האפשרות. (סולח לך אמא).

אם נפגעתם מאלה שאוהבים אתכם או שפגעתם באלו שאתם אוהבים זה לא משנה, בשני מצבים אלו ניתן ללמוד איך לא לחזור על הפגיעה בעזרת חיזוק הידע הטמון בטבע שלנו, בגנים שלנו ובתוכנו. גם לסלוח ולבקש סליחה לא יזיק.