שתי הסבתות המרוקאיות (שיחיו) שלי שגרמו לי בילדות להשוות מי מהן  מכינה אוכל יותר טעים כבר לא מקור להשוואה היום. בראייה לאחור בחנתי את האוכל (ארוחת שישי ,כן?) על-פי כמה משתנים שהוטמעו בי על ידי ההורים והמשפחה כמשתנים נחוצים והכרחיים כמו האם האוכל המבושל חם או קר? כמה סלטים יש על השולחן? כמה דודים ובני דודים יש מסביב לשולחן? האם יש דג/ בשר? אצל סבתא אחת האוכל היה קר, טפל, הסלטים הכי טעימים אבל היו מעט מהם, וגם בדרך כלל היינו מעט משתתפים והיה גם דג חריף, בשר (קציצות) ו/ או עוף. אצל השנייה האוכל המבושל היה חם, הרבה סלטים כי גם יש יחסית יותר דודים וילדיהם, אולי קצת יותר שמן בסלטים אבל השוואה זניחה כשהמטבח של שתיהן מלא בשמן זול. כמובן שגם כאן הדג למנה ראשונה ואז מנות של בשר ועוף בשפע.

למה אני מספר לכם את כל זה? כי זה היה אוכל שלא הייתי מוכן להחליף בעד שום סושי שבעולם,  עד גיל מאוחר לא הייתי פתוח לשום סוג של טעמים (פרט לפיצות , אוכל מעובד ומתועש וסוכריות ג'לי) שהם רחוקים מהטעמים של הסבתא השנייה. המתכון שלה הגיע ממרוקו ועבר גלגול של מרכיבים שונים, המים לבישול במרוקו של לפני 100 שנים שונים מהמים בישראל בשנות ה-80, תפוחי האדמה שגדלו באדמות מרוקו שונות לחלוטין מתפו"א בארץ, כנ"ל גם כל המזון המתועש, שפע מוגזם של מזון חסר ערכים תזונתיים ועוד המון משתנים תזונתיים שלא היו בתקופה שבה המציאו את המתכונים המקוריים ובפרט אצל אמא של סבתא שלי.

בכל פעם שאני נתקל בתשובה "זה גנטי" כשאנשים נשאלים על "מה הרופא אמר על המחלה שלכם?",  אני חושב על השאלה האם זה גנטי או נרכש כמתכון משפחתי שהתקלקל עם השנים? האם אין לנו סיכוי להשתחרר מהסכנה הגנטית "לחטוף" את המחלות של הסבים/סבתות/הורים שלנו? מכיוון ואני מסרב לקבל את הטענה שלגנטיקה יש השפעה מכרעת על הבריאות שלנו, כי אני מעדיף לקחת אחריות על הבריאות שלי ולא לתת לאחרים לגזור את מר גורלי עוד לפני שחליתי. כי אני מבין שיש הבדל בין גנים שהם קבועים כמו מבנה עצמות, צבע שיער, צורה של איברים חיצוניים ועוד מרכיבים קבועים עוד בשלב ההתעברות. ויש גנים שמתפקדים כאפשרות בהמתנה להפעלה, כמו מתגים שדרך אורח חיינו אנו או מפעילים או לא מפעילים את האפשרות לחלות במחלה משפחתית כזו או אחרת. לפי הטענה שבעיקר זה גנטיקה אז כמעט כל אדם בתרבות המערב אמור לפחד (וזה מה שקורה בפועל) ש"יחטוף" אחת או יותר מחלות שהורגות. גם אני התחלתי את מסע חיפוש אחר בריאות תקינה דרך הפחד לחיות ולמות כמו אבי.

המתכון המשפחתי הטעים הזה שעובר מדור לדור עלול להעביר איתו מחלות, טעויות אכילה כמו לאכול פירות לקינוח, צירופי מזון קשים לעיכול ועוד. המתכון הזה שבא מאהבת סבתא עלול לגרום לנו המון סבל בהמשך החיים. המתכון המשפחתי הוא יכול להיות גם מתכון משפחתי רגשי, זאת אומרת איך הייתה האוירה המשפחתית? איך ההורים מגיבים במצבי לחץ? האם הם יוצרים רוגע? האם יש בבית אלימות פיסית/ מילולית? האם יש כבוד בין ההורים? המתכון המשפחתי המורחב כולל בתוכו את כל מה שהיה ואת כל מה שעדיין קורה במשפחה וממשיך הלאה. לדעתי מה שקרה במאה האחרונה זה שכל המתכונים המשפחתיים התקלקלו למרות שהם מנסים בכוח לשמור על המתכון המקורי, אבל הרכיבים נחלשו והפכו להיות כעודף וכפסולת. אמנם אני לא יכול לשנות את המתכון המשפחתי של אמא שלי, אבל לשמחתי את שלי אני בטוח יכול לשנות.