בתור ילד שגדל עם מחסור בדמות אב אני יכול להגיד שבדיעבד כל מה שרציתי לעתיד זה להיות אבא טוב, קצת יותר טוב מאבא שלי, קצת יותר נוכח בחייה של ביתי, קצת יותר מודע לעצמי מאשר מי שגידל אותי.

כל חיי אני מחפש את התובנות שיביאו אותי לקיים את תפקיד האבהות בצורה המיטבית ביותר שאני יכול להעלות על הדעת. למצוא את הנוסחה המנצחת להורות מאוזנת ונכונה.

כשאני מנסה להתבונן על התרבות שאני חי בה אני רואה שעוד המון אנשים מסביבי יש מחסור כזה או אחר בדמות אב. לאורך כל ההיסטוריה האנושית אלו היו הגברים מתוך קבוצה (שבט, כפר, עיר) שיוצאים משטח הקבוצה כדי להביא מזון, מים מהנהר, לצוד, להילחם, לחקור יבשות ועוד. משאירים את ילדיהם להיות בחסות אמם.

היום אני חושב שמחסור בדמות אב יכול להתקיים גם אם לא יוצאים מהשטח, גם אם נמצאים באיזור, גם אם מתראים כל יום. כשאני מנסה להבין איך להיות אבא יותר טוב אני חוזר לזכרונות ילדות שלי, לשאול את השאלות שהתשובות עליהן נמצאות בתוכי. שאלות כמו: האם היה לי איכפת כשהביאו לי מתנות או שטיילו איתי בטבע? האם בתור ילד אני מעדיף שיסתירו ממני או יגידו את האמת? האם זה טוב שהיה לי חופש או עדיף שהיו שמים לי יותר גבולות?, אילו כלים הייתי צריך כדי להתמודד עם מצבים קשים?.

אני חושב שהניסיון שלנו בתור ילדים יכול להעניק לנו את הכלים כיצד לגדל ילדים כמו שאנחנו היינו רוצים. לקחת מההורים שלנו את הדברים הטובים ולנסות לעשות הפוך מהטעויות שלהם.

המפתח לשער ההורות

מתוך השאלות ששאלתי את עצמי מצאתי את אחד המפתחות החשובים ביותר שיש לדעתי בכניסה לשער ההורות. המפתח מבחינתי הוא להיות מי שאני רוצה להיות ולשפר את עצמי, להתחזק פיסית, להתחזק נפשית, לאהוב את עצמי לבד ובזוגיות, להכין את עצמי ולוותר על הדברים שמזיקים לי, שמשאירים אותי מאחור בעולם של בילוי ומותרות. לשחרר את העבר ולהתרכז בעכשיו.

כשאני מקבל את עצמי קל לי יותר לקבל את בת זוגי, קל לי יותר להבין שכדי שלילדה יהיה טוב אני צריך לתמוך באמא שלה, לאהוב אותה, לגרום לה להרגיש מושכת ונאהבת, לחזק אותה ולפרגן לה. לעסות לה את הגוף וכפות הרגליים ולהרגיע אותה, לתת לה הרגשה שהיא בטוחה איתי. להיות אבא טוב זה הרבה יותר מרק להביא כסף הביתה, זה להביא את כולי לתוך המשפחה.

להיות אבא טוב זה להיות מודע למה שנכנס לתוך הגוף והנפש של ביתי, הנקה ומה אמא שלה אוכלת? תחליפי חלב? חלב פרה? תחליף על בסיס דגנים? פירות? חטיפים? מעובד? מזוקק? חלבון מהחי?מזון אורגני לא אורגני? קרינת וואי פיי? סלולרי? חומרי הדברה? ירקות? קטניות? חומרי ניקיון כימיים? מוצרי קוסמטיקה? אהבה? פחד?שמחה? דאגה? שלווה? גירוי יתר? וכל מה שמשפיע על ההתפתחות שלה ושלנו אבות/הורים.

ומה עם עבודה ופרנסה?

שאלה טובה.. אני חושב שהמשוואה הכללית לפרנסה תלויה בתפיסה שמקובלת עליי כרגע והיא לעבוד לפי צורך ולא לפי רצונות וחלומות שווא. להתפרנס בכבוד ולהשיג את הסכום הדרוש כדי לספק את הצרכים החיוניים לי ולמשפחתי ולא לרדוף אחר תאוות שווא.
ה"כסף" האמיתי נמצא בבית וערכו חיוך ילדים וזמן איכותי וממלא עם המשפחה.

לסיכום: כמו בבריאות כך גם לגבי גידול ילדים, הנוסחה היא לא להפריע לגדילתם ולהתפתחותם הטבעית והתקינה. ללמד אותם איך לקום מנפילות ולמנוע מהם לפגוע בעצמם בטעות. תהיו סבלנים וסובלנים ותתנו המון אהבה ותשומת לב.