לנהוג בכבישי הארץ בכלל ובתל אביב בפרט גורם לי לתהות כמה דמיון יש בין המצב בכבישים, הדרך בה נוהגים אנשים, הכמות של הרכבים על הכביש, הפקקים ותאונות הדרכים למצב הבריאות של תושבי המדינה?

אני מתאר את הכבישים בארץ כמערכת כלי הדם בגוף האדם. איפה שסחורות עוברות מעיר לעיר ואז לתושבים, כך גם רכיבים תזונתיים עוברים בדם לתאים. אנשים ועובדים, רכבים פרטיים ומשאיות, מנהלים, משפחות, משטרות ואמבולנסים, אופנועים ואוטובוסים כולם על אותם כבישים. מחפשים להגיע ליעד שלהם.

אם ארץ ישראל הייתה הגוף שלי אז נגיד שהראש היה בצפון, הלב בתל אביב הידיים בחיפה ובעמק בית שאן, מערכת העיכול זה בירושלים והרגליים זה הדרום מבאר שבע (מערכת המין) עד אילת( כפות רגליים).

הכבישים העמוסים בדרך לתל אביב מעידים על כך שה"לב" של המדינה מלא בתנועה אל ומחוץ לעיר. המשאבה עובדת במרץ וברוב שעות היממה בעומס מוגבר. נוהגים בלחץ, בעלי החנויות בלחץ, נהגי מוניות בלחץ. התנועה לחוצה וצפופה בתוך הלב. גם במערכת העיכול של מדינת ישראל (ירושלים) יש עומס תנועה ברוב שעות היום. כאשר ברגליים התנועה זורמת בקלות יחסית. גם בדם שלי עלול להיווצר מצב בו יש לחץ על כלי הדם באיזורים מסויימים בגוף. לחץ שמתבטא בכאב. לחץ זה יכול להיגרם ממכה או מרקמה שנפגעה דרך הרעלה.

סטטיסטית במדינת ישראל רוב האנשים סובלים במהלך חייהם מבעיות עיכול כאלה ואחרות, רוב מקרי המוות בארץ הם מסתימות עורקים בדרך ללב. אם אנחנו מכניסים לורידים (כבישים) שלנו מזון (מכוניות)  שיוצר סתימות (פקקים) אז אל לנו להתלונן כאשר המדינה חוטפת התקף לב.

לעומת הכבישים, גוף האדם אינו יכול לבנות עורק (נתיב) נוסף בצורה טבעית לכן אם אני לא רוצה שרופא מנתח יפתח לי את החזה ויצור לי מעקף, אני חייב להימנע ממזונות שגורמים לסתימות עורקים כמו חלבון מהחי, מרגרינה, שמנים מזוקקים ומחוממים, מזון מטוגן, סידן אנאורגני ועוד. כדי להגמיש את העורקים אני חייב להיות בתנועה מספקת. ולהכניס מספיק חמצן לדם דרך נשימה נכונה. עוד מוצרים שעדיף להימנע מהם- קפה, תה, אלכוהול ותרופות. עדיף ש50% מהמזון יהיה חי טרי ובשל. בנוסף עליי למצוא את הרגיעה והשלווה שזה נכון למניעת כל מחלה. סעו בזהירות